פרוטוקול תחזוקה למערכות הידרופוניקה

ברוכים הבאים אל העולם המרתק של ההידרופוניקה. ריכזנו עבורכם בפרוטוקול זה את כל הדברים החשובים שהגנן ההידרופוני צריך לדעת לפני שהוא קופץ למים. אז קדימה לעבודה, ואל תשכחו שאנחנו כאן לכל שאלה שלא תהיה.

מערכות ההידרופוניקה והאקוופוניקה, מעבר להיותן מערכות יצרניות המאפשרות לנו לגדל ירקות לאכילה בצורה בריאה וניתנות להקמה בכל פיסת שטח פנויה – בין אם במרפסת, על הגג או בגינה, הן מערכות המשמשות כאמצעי לימוד מעשי ותיאורטי על עולם החי והצומח.
מטרת פרוטוקול התחזוקה היא לתת למגדלים הביתיים את ההכלים והידע הנדרשים להצלחת הגידול.

נפתח במספר טיפים מועילים:

שעות אור – למיקום המערכת חשיבות מכרעת. המיקום המועדף יהיה בעל שעות האור הרבות ביותר. הצבת המערכת בכיוון דרום היא האידאילית ביותר.
משטר רוחות – רצוי למקם את המערכת במקום שבו אין רוחות חזקות.
בטיחות – יש לדאוג כי המערכת לא תהיה נגישה לילדים ללא השגחה.
נצלו את המרחב האנכי ע”י הדליות (תליית הצמח) או הורדה לקרקע של הצמח ובכך להגדיל את שטח הגידול בצורה משמעותית.
צמחים משתלטים צמחים כגון נענע ועגבניות הם בעלי בתי שורש רחבים המתפרסים באגרסיביות וכך עלולים לחסום את התעלות ואף לחנוק בתי שורשים של צמחים שכנים.
ניהול מעקב – יש לעשות בדיקות pH ו-EC בצורה שוטפת ולתעד שינויים במדדים אלו (מצורפת טבלה לדוגמא בסוף החוברת).

במערכות הידרופוניקה אנו בודקים מספר מדדים ההכרחיים להצלחת גידול הירקות. בפרוטוקול זה נסביר כיצד אנו מבצעים את המדידות וכיצד אנו מאזנים את הערכים המתקבלים לערכים הרצויים.

  1. מוליכות חשמלית EC) – Electric Conductivity)
    המוליכות החשמלית מאפשרת לנו לדעת בקירוב את כמות הדשן הנמצאת המים, מדד המוליכות החשמלית מושפע מכמות המומסים במים. היחידה בה נמדדת מוליכות חשמלית נקראת מיקרוסימנס (µS).

כל צמח זקוק לערך שונה של מוליכות חשמלית. צמחים פירותיים כגון: עגבניות, חצילים, אבטיחים ועוד יצרכו יותר חומרי הזנה מאשר צמחים עלוותים כגון: חסה, בזיליקום, פטרוזיליה ועוד.

טווח ערכי מוליכות חשמליים לפי סוגי צמחים:

צמחים ירוקים 1800-2200

צמחים פירותיים 2500 – 3000

כאשר אנו משלבים את שני סוגי הצמחים במערכת, נתאים את ערכי המים לצמח בעל הדרישות הגבוהות יותר.

לרוב במערכות גידול ביתיות נשתמש במי ברז אליהם נוסיף את הדשן ולאחר מכן את החומצה. ראוי לציין כי מגדלים מקצועיים ישתמשו במי אוסמזה, מי מזגנים או מי גשמים הנקיים לגמרי ממלחים לקבלת מדידה מדוייקת יותר אך הדבר אינו הכרחי בגידול ירקות וירוקים בבית או בביה”ס אלא אם הדבר מתאפשר.

ישנם סוגים רבים ומגוונים של דשנים ולכל אחד מהם יש אחוזים שונים של חומרי ההזנה העיקריים (חנקן, אשלגן וזרחן N-P-K) המיועדים לשלבי הגידול השונים (גידול צמחי, גידול פרחים וגידול פירותי) בנוסף ישנן אופציות אורגניות וטבעיות כגון דשן אצות או תה קומפוסט.

ההמלצות במסמך זה נוגעות אך ורק לשימוש ב”דשן להידרופוניקה” של חברת LivinGreen .

שימו ♥ חובה לאזן את הדשן ורק אז את החומציות שכן הדשן משנה את ערך ה- pH

2. חומציות (pH)
רמת החומציות במים משפיעה על קליטת חומרי ההזנה על ידי שורשי הצמח. מדד החומציות (או מדד ה- (pH מייצג את ריכוז יוני המימן במים. ערך זה נמדד בסקלה הנעה בין 1-14 כאשר החלוקה לערכים בסיסיים או חומציים היא על פי הטווחים הבאים:

  • ערכים הנמוכים מ-7 הינם חומציים
  • ערכים הגבוהים מ-7 הינם בסיסיים
    ככל שערכי ה – pH גבוהים יותר כך התמיסה בסיסית יותר וככל שהערכים נמוכים יותר התמיסה חומצית יותר.

הטווח האידיאלי עבור מרבית הצמחים הוא 5.8-6.2 (חומצי), סטייה מערכים אלו יכולה לגרום לירידה בספיגה של חומרי הזנה ע”י הצמח ובכך לגרום לחוסרים בצמח. מחסור בחומרי הזנה לצמח גורם להתפתחות לא תקינה ופגיעות גבוהה יותר למזיקים.

כיצד מודדים ומאזנים את רמת החומציות?

שתי השיטות הנפוצות הן מדידה באמצעות מד דיגיטלי או באמצעות ערכה כימית. לכל אחת מהשיטות יתרונות וחסרונות.

אופן איזון ערך החומציות משתנה בהתאם לתוצאה המתקבלת. בארצנו המים בסיסים ברוב המקרים (ערכים הגבוהים מ-7).

מה עושים כאשר הערך המתקבל הוא בסיסי?

כאשר הערך המתקבל גבוה מהערך הרצוי, לדוגמא pH=8.2 יש להוסיף חומצה. לרוב נהוג להשתמש בחומצה זרחתית. ישנם נוזלים מסחריים המיועדים בדיוק למטרה זו כמו למשל pH Down. יש לבצע פעולה זו באיטיות עד להגעה לערך הpH הרצוי. במידה ואנו משתמשים בחומצה זרחתית מרוכזת 85% יש לנקוט משנה זהירות, להשתמש בכפפות, משקפי מגן ונעליים סגורות. מדובר בחומצה מרוכזת מאוד על כן אנו נשתמש בכמויות קטנות (לא יותר מ-1 מ”ל) בכל סבב בדיקה ואיזון עד לקבלת הערך הרצוי.

חשוב מאוד שתהליך איזון התמיסה יעשה בהדרגה ולא בשינוי קיצוני שכן הצמחים עלולים להיפגע מכך.

מה עושים כאשר הערך המתקבל נמוך מהערך הרצוי?

המים הטבעיים בארץ נוטים להיות בסיסיים ולכן בעבר כמעט שלא נתקלנו בלקוחות שהייתה להם בעיה עם חומציות יתר. אבל, התמונה השתנתה מאז שנכנסו המים המותפלים לתמונה. במידה שמי הברז באזורכם הם מים מותפלים יתכן שתתקלו בערכי pH נמוכים במערכת ההידרופונית שלכם לאורך הזמן. במקרה זה ניתן להשתמש באשלגן הידרוקסיד, בקלציום קרבונט (סודה לשתיה) או במוצר מסחרי כגון pH Up. גם במקרה זה נוסיף את הבסיס לאט ובהדרגה ונעקוב אחר שינויים ברמת הpH של המים עד הגעתם לערך הרצוי. 

3. טמפרטורת אויר ומים
טווח הטמפרטורה המומלץ: 22 – 26 מעלות צלזיוס.

טמפרטורות קיצוניות: 16- 32

במקרה ומתקיימת שגרה של טמפרטורות קיצוניות הנמוכות מ16 C° או גבוהות מ32 C° מומלץ לבודד את מיכל ההזנה ולשקול גידול בסביבה מבוקרת יותר כדוגמת חממה. 

המלצות לתחזוקה נכונה של המערכת

  • הקפידו על מיכל מים מלא ככל האפשר. מומלץ מאוד לחבר מצוף פיצוי שישמור על מפלס מים אחיד.
  • חשוב לשמור על רמת מוליכות חשמלית ורמת חומציות נאותים ככל האפשר לאורך הגידול.
  • מילוי מים יגרום לדילול התמיסה ויש לאזן את הערכים לאחר כל מילוי מים.
  • אחת לחודשיים מומלץ להוציא את הצמחים מהמערכת ולשטוף את המערכת על חלקיה מכל הלכלוכים ואצות שהצטברו בדפנות. קראו עוד על ניקוי וחיטוי מערכות הידרופוניקה
  • אחת לכמה חודשים יש לרוקן את מיכל ההזנה, למלא במים נקיים ולאזן מחדש את הערכים שכן ישנה הצטברות מלחים שלא נקלטים על ידי הצמחים אך משפיעים על התוצאה המתקבלת של המוליכות החשמלית.
  • אחת לחודש מומלץ לנקות את המשאבה ע”י הפסקת פעולתה, הוצאתה מהמים ושטיפת כל חלקיה תחת מים זורמים. קראו עוד על תחזוקת המשאבה
  • יש להוציא שורשים, עלים יבשים, רקובים או נגועים בטפילים על בסיס קבוע.

התוכן באדיבות: חברת LivinGreen

לסרטונים בנושא בקרו אותנו בערוץ היוטיוב שלנו: סרטוני הידרופוניקה של אקוטל
ואל תשכחו להרשם לערוץ

שתפו בפייסבוק
שתפו בוואטס אפ

להרשמה לאירוע , מלאו את הפרטים הבאים ונחזור אליכם בהקדם.

להרשמה סדנא, מלאו את הפרטים הבאים ונחזור אליכם בהקדם.