הידרופוניקה- שיטות גידול

יש מגוון רחב של שיטות ומערכות גידול מבוססות הידרופוניקה, הנבדלות אחת מהשנייה בתכונותיהן כגון: משטר הזרימה במערכת, אופן אספקת המים המדושנים והחמצן לשורשים, סוג המצע התומך (אם בכלל) והרכב המים המדושנים (דשן אנאורגני או מי ברכת דגים). לכל שיטת גידול הידרופוני, יתרונות וחסרונות אשר ישפיעו על קלות התפעול, על יציבות המערכת ולבסוף על הצלחת הגידול שלנו.

 

בבואנו לבחור עיצוב מערכת הידרופונית אשר יתאים לנו עלינו לקחת בחשבון מספר גורמים:

סוג הצמחים: מהו זמן הגידול של הצמח? לעלים ירוקים זמן גידול קצר יחסית ועל כן בית השורשים שלהם יהיה קטן. לעומת זאת בגידול ירקות מחזור הגידול ארוך יותר ובית השורשים גדול בהתאם. צמחים גדולים ועצים יעדיפו מצע תומך באזור בית השורשים.

אספקת חשמל: באזורים בהם אספקת החשמל אינה רציפה נעדיף מערכת הידרופונית בה השורשים מוזנים במים מדושנים ללא תלות במשאבת מים.

תנאים סביבתיים: ככל שגוף המים קטן יותר כך השפעתם של גורמים סביבתיים כגון טמפרטורת האוויר ואיכות המים גדולה יותר ומורכבות התפעול עשויה לעלות.

החקלאי: מה רמת הניסיון של המגדל? האם מדובר במגדל מסחרי? מגדל ביתי? מערכת חינוכית? מי עתיד לתפעל את המערכת? ככל שגוף המים גדול יותר המערכת אמנם יותר יציבה אך גם יותר כבדה. גם השימוש במצעי גידול מכביד מאוד על משקל המערכת.

אלו שיטות הגידול ההידרופוני העיקריות המוכרות בתחום:

  • רפסודות צפות (DWC – deep water culture)
  • גידול הידרופוני בצינורות עם הזנה מינימלית (NFT- nutrient film technique )
  • ריקון והצפה (flood and drain)

רפסודות צפות (DWC – deep water culture)

במערכת הידרופוניקה מסוג זה הצמחים ממוקמים בתוך חורי שתילה על גבי משטח הצף (בד”כ קלקר) על פני גוף מים  גדול יחסית המכיל חומרי הזנה. שורשי הצמח טבולים דרך קבע בתמיסה המדושנת. יש לספק חמצן לשורשים על מנת למנוע את ריקבון זאת ע”י:

  • אוורור הנוזל באמצעות מפוח אוויר
  • השארת מרווח אוויר בין בסיס השורש למפלס המים (שיטת קרטקי Kratky method)

גוף המים הגדול מאפשר התפתחות בית שורשים גדול ומתאים עבור המעוניינים בגידול עגבניות, מלפפונים, פלפלים וכו’. שיטה זו רווחת בגידול מסחרי מאחר שהשינויים המתרחשים בגוף מים הגדול הם מתונים. בנוסף, שיטה זו חסכונית מאוד במים ומתאימה במיוחד לאזורים בהם אספקת החשמל אינה סדירה

גידול בצינורות עם הזנה מינימלית (NFT- nutrient film technique )

מערכות לגידול הידרופוני המבוססות על שיטה זו מורכבות ממכל מים מדושנים המחובר למערך של צינורות בעלי קוטר רחב, אשר בהם חורי שתילה.

המים מסתחררים הלוך וחזור בין המכל לבין הצינורות כך שרק נימה דקה של מים זורמת בתחתית הצינורות. כתוצאה מכך שורשי הצמח נהנים מאספקה רציפה של חומרי הזנה בחלקם התחתון בעוד חלקם העליון מקבל חמצן בשפע.

שיטה זו מקובלת מאוד בגידול מסחרי בגלל קלות ההקמה, משקל  נמוך של רכיבי המערכת ואפשרות לגידול ורטיקלי תוך ניצול מקסימלי של המרחב האנכי.

מערך גידול הידרופוני זה יתאים ביותר עבור גידול עלים ירוקים כגון חסה, מנגולד, באקצ’וי ועלי תבלין אשר מחזור הגידול שלהם קצר ונפח השורשים שלהם קטן יחסית.

אם זאת, המערכת נוטה להיות רגישה יותר לשינויים בתנאי הסביבה שכן נפח המים הקטן יחסית מושפע בקלות משינויים בטמפרטורה או בריכוזי הדשן. בנוסף ללא אספקת חשמל רציפה להפעלת המשאבה המזרימה את המים לשורשים יש סכנה כי הצמחים יתייבשו במהירות.

ריקון והצפה (flood and drain)

שיטת גידול זו מתאימה במיוחד להידרופוניקה משולבת עם גידול דגים – אקוופוניקה – ולצמחים גדולים הזקוקים לתמיכה לבית השורשים (עצים ושיחים גדולים). עיקרי המערכת הם אדנית הגידול אשר מלאה במצע אינרטי כגון טוף או הידרוטון ומכל המים המדושנים או בריכת הדגים. בשיטה זו מתקיים מחזור קבוע של הצפת אדנית הגידול במים מבריכת הדגים (או מים מדושנים) וריקון מהיר חזרה אל הבריכה. ההצפה והריקון מתבצעים באמצעות טיימר חשמלי או מנגנון סיפון פעמון.

במערכת אקוופוניקה מצע הגידול משמש כבית גידול לבקטריות מועילות ההופכות את הפרשות הדגים לחומר שאינו רעיל לדגים וזמין כדשן איכותי לצמחים. פעולת הריקון וההצפה גורמת לכך שהצמחים והבקטריות, הגדלים באדנית, מקבלים אספקה קבועה של מים מועשרים בחומרי הזנה בזמן המילוי ואויר רענן בזמן הריקון המהיר. בנוסף, נפילת המים המהירה עוזרת בפירוק החומר האורגני שנלכד במצע הגידול כמו גם תורמת לחמצון בריכת הדגים.

התוכן באדיבות חברת : Livingreen

לסרטונים בנושא בקרו אותנו בערוץ היוטיוב שלנו: סרטוני הידרופוניקה של אקוטל
ואל תשכחו להרשם לערוץ

 

שתפו את הפוסט

יש לכם שאלה?

מתעניינים בעולמות ההידרופוניקה והחקלאות אורבנית? הגעתם למקום הנכון, מוזמנים לשאול כל שאלה, נשמח לעזור!