לפני מספר שנים תכננתי טיול בפיורדים של נורווגיה.
באותם ימים התלבטתי בין מסלול שכולל שיט בספינה כאשר חווים את הפיורדים מגובה אפס… והמבט מופנה כל הזמן מעלה.
לבין מסלול ברכב שם אתה מטייל בעיקר בהרים, כאשר הפיורדים מתחת ואתה מביט כל הזמן מטה אל מפרצוני המים.
חבר טוב אמר לי אז שהחוויות בטיול תלויות לא רק באטרקציות אלה בעיקר בדרך שאתה בוחר לחוות אותם.
אז, לא באמת הבנתי אותו ובסוף גם הטיול לא יצא לפועל .
עברו שנים והגעתי לניו יורק.
שם פגשתי את גורדי השחקים בפעם הראשונה.
הפיורדים של מנהטן.
ופתאום בלב הטיימס סקוור הבנתי למה התכוון אותו חבר.
נקד המבט שלך משנה לגמרי את החוויה של הטיול.
ניו יורק של מעלה נותנת לך מבט כולל על כל העיר. אתה אפילו לא צריך לעוף בשביל לחוש אותה. היא נמצאת במקרו. היא נמצאת במסלול שתכננת, באטרקציות הגדולות, במונומנטים המטורפים של העיר הזו.
ניו יורק של מטה נמצאת בפרטים הקטנים. בריחות. בצבעים. בקולות. אתה יכול לשבת על ספסל בוושינגטון סקוור ולחוות עיר שלמה.
ברגע שאתה מבין את זה… אתה יכול לחזור שוב ושוב לאותה עיר ולחוות אותה במליון מימדים. היא אף פעם אל נגמרת.
ניו יורק של מעלה… היא מטורפת. ענקית… גדולה מהחיים!
ניו יורק של מטה…היא בדיוק בגודל שלי.